בדיון על איכות הטיפול בגיל הרך, אחד הגורמים המכריעים ביותר הוא גודל הקבוצה והיחס המספרי בין אנשי הצוות לילדים. בעוד מסגרות גדולות עשויות להיראות יעילות, היתרונות ההתפתחותיים והרגשיים של קבוצות קטנות הם משמעותיים מאין כמותם. בארץ הפלאות של אליסה, הבחירה לעבוד בקבוצות קטנות ואינטימיות אינה מקרית; היא נובעת מתפיסה חינוכית המאמינה כי יחס אישי חם הוא התנאי הבסיסי להתפתחות מיטבית. בקבוצה קטנה, כל ילד נראה ונשמע. אנשי הצוות יכולים להכיר לעומק את אישיותו, את חוזקותיו ואת אתגריו של כל פעוט. הם מסוגלים לזהות ניואנסים קטנים בהתנהגותו, להגיב לצרכיו באופן מיידי ולהעניק לו את תשומת הלב האישית לה הוא זקוק. מגע מכיל, חיבוק בזמן הנכון, ומילת עידוד מותאמת אישית הם כלים רבי עוצמה לביסוס תחושת הביטחון והערך העצמי של הילד. האווירה בקבוצה קטנה רגועה יותר באופן טבעי. פחות גירויים, פחות רעש ופחות לחץ חברתי מאפשרים לילדים להיות נינוחים יותר ופנויים לחקור, לשחק וללמוד. סביבה כזו מפחיתה באופן משמעותי את רמות הסטרס אצל ילדים ומאפשרת להם לפתח יכולות ויסות רגשי וחברתי בצורה בריאה. מבחינה התפתחותית, היכולת של הצוות לעבוד עם כל ילד או עם תת קבוצה קטנה מאפשרת קידום ממוקד. ניתן להתאים את הפעילויות לרמתו של כל ילד, לאתגר אותו בעדינות ולוודא שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו. קל יותר לעקוב אחר אבני הדרך ההתפתחותיות, לזהות קשיים בשלב מוקדם ולתת להם מענה, כל זאת בשיתוף פעולה הדוק עם ההורים, הנהנים גם הם מגישה ישירה ומתקשורת רציפה עם הצוות. הבחירה במעון עם קבוצות קטנות היא בחירה באיכות על פני כמות. היא מבטאת הבנה עמוקה ששנות הילדות הראשונות הן חלון הזדמנויות קריטי לבניית יסודות רגשיים וחברתיים איתנים. יחס אישי חם אינו מותרות, אלא המרכיב החיוני ביותר במתכון לילדות מאושרת ובריאה.